כבר בשלב הראשון של גיבוש ההמצאה שלו עומד כל ממציא בפני ההחלטה אם ומתי צריך לרשום פטנט. בדרך כלל ממציא אשר בטוח בחדשנות ובפוטנציאל של ההמצאה שלו ייגש לעורך פטנטים כדי שיבצע סריקת פטנטים בתחום ויגיש בקשה לרישום הרעיון כפטנט ברשות הפטנטים.
הסיבות העיקריות להחלטה הזו נובעות מהתחושה האנושית שאם הרעיון לא ירשם במהירות, מישהו אחר יעשה זאת וייהנה מפירות ההמצאה, יחד עם הסיבה הפרקטית של חשש לחשוף את הרעיון או ההמצאה ללא הגנה משפטית. בנוסף קיים המרכיב השיווקי אשר מקל על גיוס משקיעים. יחד עם תוכנית עסקית ומצגת למשקיע ניתן להגיע לפגישות עם משקיעים פוטנציאליים גם עם מספר בקשה או אף מספר פטנט.
היתרונות של פטנט הם ברורים. פטנט זו זכות המוקנית על פי חוק לממציאים לעשות שימוש בלעדי בהמצאותיהם לתקופה מוגבלת של זמן ( בדרך כלל 20 שנים ). לבעל הפטנט מוקנית הזכות החוקית למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאתו במשך התקופה הזאת כדי לאפשר לו הצלחה עסקית.
הצד השני של המטבע מראה מספר חסרונות אשר כדאי לקחת בחשבון לפני שנכנסים לתהליך רישום פטנט. בחינת החסרונות במקביל ליתרונות מאפשר לממציא להגיע להחלטה מושכלת.
הסבר על החסרונות העיקריים:
חשיפת הסודיות – התנאי לקבלת פטנט הוא שהוא יפורסם וזאת כדי להרחיב את מאגר הידע האנושי בעולם. לממציא שמורה הזכות הבלעדית לעשות בו שימוש, אבל לכל אחד יש זכות ללמוד ולהבין אותו ואף לשפר אותו ולהשתמש בידע הזה להמצאות חדשות וליהנות מפירותיהן.
טבע היא דוגמה של חברה מצליחה אשר המרכיב העיקרי בפיתוח שלה הוא ייצור תרופות גנריות אשר תוקף הפטנט שלהן כבר פקע. למעשה חברת תרופות אחרת השקיעה מיליארדים בפיתוח התרופה, ברישום פטנט ובניסויים קליניים, אבל ההגנה המוגבלת בזמן מאפשרת לחברות דוגמת טבע לייצר אותה תרופה בעלויות השקעה נמוכות הרבה יותר.
קוקה קולה שמרה על סודיות מרכיבי הטעם הייחודי של המשקה שלה על ידי נוסחה שמורה בכספת של מרכיבי המשקה שרק מעט מאוד נחשפו אליה לאורך השנים. קוקה קולה יכולה הייתה להגן משפטית על הנוסחה הזו אבל העדיפה את הסודיות על פני החשיפה. ברור שההחלטה הזו של קוקה קולה גרמה לכך שההגנה על הסודיות נמשכת כבר עשרות שנים, בניגוד לכל תהליך רישום פטנט המוגבל בזמן ועל כן היה נחשף כבר מזמן.
העתקת הפטנט- גם פטנט אשר רשום בצורה מיטבית ניתן לעיתים לעקוף, בודאי פטנטים אשר רשומים ברשות הפנטים בצורה בעייתית באמצעות כתיבה אחרת שלו. ישנם מקרים של גניבת פטנט. בכל המקרים האלה עצם כתיבת הפטנט ופרסומו חושפת את ההמצאה לתחרות. ידוע המקרה של סופט אנד איזי (כיום אפיליידי) שהמציאו בשנות ה-80 מכשיר לתלישת שיער שהיה להיט גדול ומכר מיליוני יחידות. בשנת 1995 החברה מקיבוץ הגושרים קרסה והגיע לכינוס נכסים. אחת הסיבות לקריסה הייתה ההוצאות העצומות של החברה על תביעות נגד חברות אשר מפרות את הפטנט שלה (הוגשו כ 100 תביעות על הפרת פטנט בעולם).
סיכון לתביעות- ישנן חברות ענק אשר האסטרטגיה שלהן לתבוע כל פטנט שנרשם בתחום בו הן עוסקות, גם אם הפטנט לא פוגע באמת בזכויות הקנייניות שלהן. זו שיטה להרתיע מתחרים. אף ממציא קטן לא יוכל להתמודד עם סוללת עורכי הדין של חברות הענק גם אם הצדק נמצא אצלו. ההתדיינות המשפטית היא כה ארוכה ויקרה עד שבלא מעט מקרים הממציא הפרטי מגיע לפשיטת רגל עוד לפני סיום תהליך בירור התביעה.
חוסר יכולת לעמוד בעלויות הפטנט- ההוצאות של רישום פטנט גדלות בטור הנדסי. בהתחלה אלה סכומים קטנים שכל אדם פרטי יכול להוציא ובהמשך הסכומים גדלים במכפלות במיוחד על תרגומים ואגרות בכל מדינה בה נרשם הפטנט ברשות הפטנטים. בלא מעט מקרים הממציא לא מצליח לממן בעצמו את המשך התשלומים כך שהפטנט נזנח מחוסר ברירה. המשמעות היא דרמטית מבחינת הממציא: ההמצאה נחשפה לציבור, אין לו זכויות עליה ולא ניתן לרשום אותה שוב בשום מקום בעולם כיוון שהפטנט כבר פורסם. למעשה מישהו אחר יכול ליהנות מפירות ההמצאה הזו בלא שהשקיע זמן, מחשבה ועלויות בפיתוח ההמצאה.
אין במאמר זה המלצה לא לרשום פטנט או כוונה להקל בערך שיש לפטנט עבור הממציא. הכוונה היא להציג את המגבלות יחד עם היתרונות הידועים לכל מי שמתכוון להתחיל בתהליך של רישום פטנט.
עופר רחמים הינו מנכ"ל של חברת איי פי יישום פטנטים העוסקת במתן ייעוץ ליזמים וממציאים על הכדאיות הכלכלית של ההמצאה ובליווי עיסקי כולל של כל התהליך מגיבוש הרעיון ועד לגיוס משקיעים ופיתוח עסקי.
